<h1>ארחות חיים הלכ' ט"ו באב סימן כ"ג</h1>
<h2>דף ל:</h2>
אמרו ז"ל לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב ויום הכפורים ואמרינן בגמרא שביום הכפורי' נתנו לוחו' אחרונו' ונסלח להם עון העגל ונקבע להם מחילה וסליחה לדורות. וט"ו באב פי' הראב"ד ז"ל שבו כלו מתי מדבר כדאמרינן בירושלמי שכל ערב ט' באב כרוז יוצא למחנה צאו לחפור צאו לחפור והיו חופרין קבריהן והולכין וישנין שם למחר היו מוצאין עצמן חסרים ט"ו אלף ופרוטרוט שנה אחרונה מצאו עצמן שלמי' אמרו שמא טעינו בקיבוע החדש חזרו שם י' וי"א בו וי"ב וי"ג וי"ד כיון שהגיעו לט"ו שראו הלבנה מלאה אמרו בטלה גזרתנו ועשאוהו י"ט. ובאלה הימים היו בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים בכלי לבן שאולים כדי [ל"א ע"א] שלא לבייש מי שאין לה וכל הכלים טעונין טבילה ואפי' היו מקופלין ומונחין בקופסא שמא בעלת הכלים טבלה כדי שלא תתביישנה הטמאות או שלא יבאו ותמנענה מלהטבילן והראב"ד ז"ל כתב טעם אחר לפי הירושלמי לפי שמתוך שמטבילין לא חיישינן להשאילן. ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך פי' שכל מי שאין לו אשה נפנה לשם ואומרות לו אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה וכו' ויש תמהין איך היה טוב המנהג הזה בעיני חכמי' שיחטפו איש אשתו וחס ושלום דומה כאלו היו בנות ישראל הפקר ואין זה תימה כי יש לדעת שכל מי שידו משגת להשיא בתו לא היה שולחה שאם היא קטנה מה תועיל חטיפתו הרי אינה מקודשת בלתי דעת אביה ואם היתה נערה או בוגרת אם חושש לזה לא יניחנה לצאת ואם יתירנה לצאת יזהירנה שלא להתקדש אלא בהגון לה והדבר ידוע שאינה מתקדשת שלא לדעתה אבל המנהג היה בשביל הבנות שאין יד אביהן משגת להשיאן ואולי היו יושבו' עד שתלבין ראשן אם לא ע"י מנהג זה וכן הוא אומר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו כלומר שיום הכפורים נקרא יום שמחה כמו שאז"ל ביום חתונתו זו מתן תורה שנתחתן הקב"ה עם ישראל בי"הכ שמעמד הר סיני היו האירוסין וי"הכ היו כמו הנישואין. וביום שמחת לבו זה בנין בית המקדש שצוה בו למחרתו ואמר ועשו לי מקדש ובענין ובעטרה שעטרה לו אמו על דרך הדרש הוא חבה יתירה על כנסת ישראל שאומר משל למלך שהיתה לו בת חביבה יותר לא זז מחבבה עד שקראה בתי ולא זז מחבבה עד שקראה אמי וכן הוא אומר בעטר' שעטרה לו אמו וישראל עטרו ונתנו כבוד לשם ית' בקבלת מלכותו ותורתו ומצותיו והם מעוטרים ומוכתרים עטרת הוד ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו אמן.
